מיתוס סגנונות הלמידה הוא המיתוס שלא מתעייף, ולכן כנראה שרוב קוראי שורות אלו כבר נחשפו אליו בדרך זו או אחרת.
יכול להיות שיצא לכם במהלך הלימודים המוקדמים או המאוחרים לשמוע על כך שחשוב להתאים את חומרי הלמידה לסגנון הלמידה המועדף על כל לומד במטרה לשפר את איכות הלמידה שלהם, וב'סגנון' הכוונה בדרך כלל לסגנון ראייתי, שמיעתי או תנועתי (אבל יש גם גרסאות נוספות).
ובכן - זה המיתוס. כלומר אין שום עדות מחקרית שמאששת את ההמלצה הזאת.
סיכוי טוב שגם יצא לכם כבר לשמוע שזה מיתוס, כי גם הניסיון להפריך את המיתוס הזה נמשך, בהצלחה חלקית, כבר שנים ארוכות… (שימו לב לשנים במאמרים המצורפים למטה)
כנראה המיתוס נפוץ "בזכות" רעיון של איש חינוך ניו-זילנדי בעקבות תצפית שערך בכיתות ועל בסיס האינטואיציה שלו, בלי כל ביסוס מחקרי. הרעיון התגלגל מהר מאוד לנושא מוביל באינספור תוכניות לפיתוח מקצועי לאנשי ונשות הוראה. נראה שהסיבהלכך שהמיתוס נפוץ כל כך מהר ומסרב לגווע, היא שהרעיון הזה פשוט נשמע נכון, הוא מתחבר לחוויה האישית והמקצועית שלנו. הוא גם נשמע לנו כמו משהו שאפשר ליישם.
אז מה קורה פה? כמו בכל מיתוס או רעיון לא מספיק מבוסס ש"תופס" - חלק ממנו נכון וחלק לא, המחקר עומד לצדנו כדי לברר את העניין:
מחקר מקיף שנערך על ידי חוקרים מובילים שביצעו מטה-אנליזה על כל המחקרים הקיימים שבדקו ישירות את התרומה של התאמת חומרי למידה לסגנון מועדף (ועמדו בקריטריונים) מצא כי:
למרבית הא/נשים אכן יש סגנון מועדף והם שמחים לדווח מהו אם מישהו שואל - זה החלק הנכון.
אבל אין עדויות משכנעות לכך שהתאמה בין סגנון למידה להעדפה האשית משפרת את איכות הלמידה. זה החלק הבלתי מבוסס.
מה כן משפיע? דרך הוראה המבוססת על עיבוד משמעותי של התוכן באמצעים המתאימים לו (למשל מפה בדרך ויזואלית, מנגינה בדרך שמיעתית וכתיבה דרך תנועה), וכן יצירת גיוון אמצעים בכל מקום שניתן, עבור כל הלומדות והלומדים. כלומר המפתח הוא התאמת הדרך לתוכן הנלמד וגיוון עבור כולם, ולא התאמה אישית על פי סגנון מועדף.
הסרטון הזה מסביר את המיתוס בצורה מעמיקה ובהירה, ובאמצעות התנסויות - המלצת צפייה! (15 דק', באנגלית, ניתן להפעיל כתוביות).
לסיכום, אין כל המלצה להתאים את חומרי הלמידה לפי העדפות האישיות של הלומדים, מדובר במאמץ מיותר שבא על חשבון דברים אחרים מועילים יותר. בהחלט כדאי לחשוב על דרכי למידה נוספות אשר תומכות בתוכן ועוזרות ללומדים להפיק ממנו משמעות, אבל כדאי לחשוב על גיוון לכולם ולא על התאמה על בסיס העדפה אישית. החשיבות היא כפולה: כמורות ומורים, חשוב שנשקיע זמן יקר בדברים המועילים ביותר. ועבור הלומדים והלומדות - על מנת שלא יקבלו רושם מוטעה על דרכי הלמידה שלהם ועל האסטרטגיות שהם צריכים לבחור.
עוד על מיתוס סגנונות הלמידה:
האם תמו ימי התיאוריות בנושא סגנונות הלמידה?, 2010, באתר חברת מתודיקה
Pashler, H., McDaniel, M., Rohrer, D., & Bjork, R. (2008). Learning styles: Concepts and evidence. Psychological science in the public interest, 9(3), 105-119.