"מולטי-טאסקינג", ריבוי משימות, היא מילה חמה: בטוח שמעתן, אמרתם או חשבתן עליה? אילו מחשבות היא מעוררת?
האם היא מעוררת תחושה חיובית של סיכוי להצליח להספיק יותר בזמן קצר? או אולי תחושה של סיכון לבלבול, חוסר מיקוד ו"תפסת מרובה לא תפסת"? ננסה לעשות סדר, כדי לעזור לקבל החלטות, בהתאם למצב:
הקשב שלנו, היא יכולת קוגניטיבית שמאפשרת לנו לסנן את המידע הרב שמגיע מהסביבה ולהתמקד רק במה שחשוב לנו.
אפשר לחשוב על הקשב כעל מעין אלומת אור שמאירה רק את מה שחשוב ברגע הזה. אבל כמו אלומת אור, התכולה של הקשב שלנו מוגבלת, אפילו מוגבלת מאוד. זה אומר שיש הרבה דברים שנמצאים בסביבה שלנו ואנחנו לא מודעים אליהם.
כשאנחנו מנסים לעשות שתי משימות בו-זמנית, שכל אחת מהן דורשות משאבי קשב (למשל להקשיב למישהו ולכתוב אי-מייל באותו הזמן), אנחנו בפועל לא עושים את שתיהן יחד (תחת אותה "אלומת קשב") אלא מעבירים את הקשב ביניהן הלוך וחזור. כלומר במקום multitasking אנחנו עושים בפועל task switching - החלפה תדירה בין המשימות.
מה הבעיה? הבעיה היא שההחלפה המהירה הזאת עולה לנו, אנחנו משקיעים הרבה אנרגיה בהחלפות ומשלמים בזמן ובאיכות ביצוע ירודה.
ערכו ניסוי קצר על עצמכן ועל חברים, אמרו בקול רם את כל אחד מהרצפים הבאים ומדדו את הזמן בשניות.
אם ניסתן, ודאי גיליתן שהרצף המשולב קשה הרבה יותר לביצוע, וגם לוקח הרבה מאוד זמן, הרבה יותר מסך הזמנים של שני הרצפים הקודמים (בדרך כלל, פי 2-3 מסך הזמנים של משימות 1 ו-2 יחד). הזמן העודף הזה הוא המחיר שאנחנו משלמים על הצורך להחליף בין המשימות.
צפו בסרטון הקצר הזה (באנגלית, עם אפשרות להפעיל כתוביות בעברית או בערבית) שמסביר את "אשליית המולטיטאסקינג":
אם לא יצא לכן, מומלץ לצפות גם בסרטון הקצרצר הזה של ניסוי שחקני הכדור שנזכר בסרטון שלעיל.
היכולת לעשות כמה משימות בעת ובעונה אחת נשמעת כמו יכולת רצויה וכמו סיכוי לחסוך זמן ולהספיק יותר. בפועל, הקשב של כולנו מוגבל מאוד, ואנחנו לא מסוגלים לעשות כמה משימות בו-זמנית. ניסיון לעשות זאת דורש מאיתנו החלפות מהירות בין משימות, מצב שפועל מבזבז לנו זמן, ומביא לביצועים פחות טובים. לכן, מומלץ לעזור ללומדים וללומדות להתמקד במשימה אחת בכל פעם. זה לא שיש מי מאיתנו שמסוגלות לעשות כמה דברים בבת אחת, ומי שלא. פשוט יש כאלה שיותר מודעים למחיר שהם משלמים. ההמלצה להמנע ממולטיטאסקינג, תקפה לכולם ולכולן!
כאשר אחת המשימות היא אוטומטית לגמרי ולא דורשת משאבי קשב כלל, ניתן לבצע שתי משימות בו -זמנית, כמו למשל ללכת ולדבר באותו הזמן. כמו כן, לעיתים אנחנו יכולות להחליט להתמקד במשימה ראשית, ולהשאיר משימה אחרת ברקע:
המאמר המצוין הזה ממאגר הידע של חברת מתודיקה - מפרט "3 סוגים של מולטיטאסקינג - והמחיר של כל אחד מהם".
להרחבה:
האם הטכנולוגיה משנה את איך הדרך שבה אנחנו חושבים ולומדים ואת הדרך שבה צריך ללמד? הפסיכולוג הקוגניטיבי פרופ' דניאל ווילינגהם עונה, עם התייחסות מיוחדת למולטיטאסקינג והמלצות לישום
Willingham, D. T. (2010). Have Technology and Multitasking Rewired How Students Learn?. American Educator, 34(2), 23.