דמיינו שלפניכם שאלה מורכבת, שדורשת מספר שלבים עד לפתרון. דמיינו שאתם לא בטוחים איך מתקדמים מכאן… או שאתן זוכרות רק בערך איך אתן אמורות לגשת לפתרון? (זו יכולה להיות בעיה במתמטיקה, או אתגר כמו לכתוב פסקת טיעון, או כל משימה מורכבת אחרת בעלת פתרון סדור)
אילו מחשבות עולות? ואילו רגשות? והאם הן מהסוג שעוזר לכם להתקדם לעבר הפתרון? זו השאלה שעומדת כאן למבחן:
פעמים רבות כשאנחנו מתמודדים עם אתגרים לימודיים, אנחנו נתקלים במה שנקרא עומס קוגניטיבי - הבעיה שלפנינו דורשת ידע ו\או מיומנויות שעדיין לא רכשנו באופן מלא ועדיין לא תרגלנו ממספיק. לכן, אנחנו לא בטוחות איך להתחיל, במה להתמקד, ואיך להתקדם, בראשנו רצות כמה אפשרויות, ואף אחד מהן לא בהירה מספיק. במצב זה הראש עסוק ועמוס במחשבות - אבל הם לא בהכרח כאלה שמקדמות אותנו לעבר המטרה. זוהי תחושה של עומס קוגניטיבי - זיכרון העבודה שלנו מוצף ביותר מידי נתונים ואפשרויות, מה שבפועל מפריע לנו לחשוב בצורה טובה ופורייה.
המחקר מראה, שכדי להתמודד עם מצבים נפוצים מהסוג הזה האסטרטגיה המומלצת היא שימוש בדוגמאות פתורות (באנגלית: worked examples)
פשוט כמו שזה נשמע: דוגמאות פתורות (worked examples) הן שאלות שבהן המורה מציגה את הפתרון צעד אחר צעד. במרבית המקרים מדובר על שאלות מתחומי המתמטיקה והמדעים, ובתחומים אלו גם נערכו מרבית המחקרים, אבל את הרעיון הבסיסי ניתן וכדאי מאוד לאמץ גם בתחומים אחרים: בכל מקרה שבו המטרה שלנו להקנות מיומנות סדורה, שיש לה שלבים ודרכים לביצוע.
כשאנחנו חושבים על הצגה של בעיה, אנחנו חושבים על המטרה הלימודית: אנחנו רוצים שהלומדות/ים יצליחו לפתור את התרגיל, שהם ידעו להתמודד עם אתגר מהסוג הזה לכשידרשו לכך, במבחן או בחיים עצמם. אבל השאלה החשובה היא: איך מגיעים לשם? איך משיגים את המטרה?
באופן כללי, אפשר לנקוט בגישה של פתרון בעיות או בגישה של דוגמה פתורה:
בגישת פתרון הבעיות התלמיד/ה פעיל/ה עליהם לפתור את התרגיל בעצמם ובאמצעות התרגול הזה לפתח את מיומנות הפתרון.
בגישת הדוגמאות הפתורות - המורה פעיל/ה ומדגימ/ה צעד אחר צעד את מהלך הפתרון הנכון.
אנחנו נוטים לטובת הדרך הראשונה שמדגישה את תפקיד הלומדות והלומדים, ומתמקדת בפעולות שלהם, אנחנו יודעים שיש לכך חשיבות גדולה.
אבל המחקר מראה שבתחילת הדרך, יש יתרון לגישת הדוגמאות הפתורות. כלומר המורה מדגימה לפני שהלומדות/ים נדרשים לפתור בעצמם. המחקר במדעי הלמידה מדגיש את השלבים השונים בתהליך, ואת הצורך לא לדלג על אף שלב על מנת לאפשר לכל הלומדות והלומדים להתקדם במסלול.
היתרון הוא שדוגמה פתורה למעשה מפחיתה את העומס הקוגניטיבי, ועוזרת מאוד במיקוד הקשב במה שחשוב בכל שלב. למעשה המורה לוקח על עצמו את האחריות על בחירת דרך הפתרון, הצגת השלבים בזה אחר זה, ובכך משאיר למעשה לתלמידות מספיק משאבי קשב וזיכרון עבודה על מנת להתמקד במשמעות של כל אחד מהצעדים. דרך זו מתגברת על בעיות נפוצות בלמידה: למשל, כשלומדות ולומדים פותרים בעיות על פי מתודה מסויימת שלמדו באופן פרוצדורלי מבלי להבין את משמעות הצעדים, או כשהם לא מצליחים לפתור בכלל.
הדרך הזאת עוזרת לפרק את התהליך ומאפשרת הבנה טובה של כל צעד, לפני שאנחנו מתקדמים לשלב של תרגול עצמאי ורכישת שטף, אוטומציה ועצמאות בפתרון הבעיות. ממצאי המחקר מראים שכדאי לחשוב על תהליך הלמידה כתהליך הדרגתי, כאשר כל שלב בו דורש שימוש באסטרטגיה שונה.
כפי שמשתמע מהדברים הנ"ל אסטרטגית הדוגמאות הפתורות יעילה בעיקר עבור לומדים ולומדות בתחילת הדרך שעדיין מתמודדים עם הבנת הרעיונות שבסיס מיומנות הפתרון הנלמדת. בשלבים הבאים נתקדם בהדרגה לאסטרטגיה של פתרון בעיות. שלב ביניים יכול להיות שימוש בדוגמאות פתורות אשר בכל פעם תפקיד המורה קטן, וחלק גדול יותר מהפרוצדורה נעשה על ידי התלמידים.
ברור שדוגמאות פתורות אינן יכולות להחליף את שלב פתרון הבעיות העצמאי, אלא הן מקדימות אותו. יחד עם זאת, במצב שהכיתה מגיעה לשלב הפתרון העצמאי, אבל יש מי שעדיין מתקשים, ניתן לשלב פעילות תרגול עם רשת ביטחון בצורת דוגמאות פתורות כפי שמציע המורה ג'ייק גורדון בסרטון שלפניכם. הוא נותן לכל התלמידים דף תרגול עם 6 שאלות לתרגול עצמאי, כאשר בצידו השני מופיעות דוגמאות פתורות של שאלות דומות (אך לא זהות). הוא למעשה מספק פה פיגום לתלמידים אשר מוצאים את עצמם "מוצפים" אל מול השאלות הפתוחות. הוא מסביר שדרך זו עדיפה בעיניו על פני מתן שאלות קלות יותר ללומדים מתקשים, משום שגישה זאת מבטיח למעשה שהפער הקיים לא ייסגר.
לסיכום, שימוש בדוגמאות פתורות זוהי דרך המתבססת על עקרונות במדעי הלמידה המדגישים את הצורך בהנגשה ללומדות וללומדים מתחילים על מנת להתגבר על עומס קוגניטיבי ולעזור למקד את הקשה בחשיבה על הדבר הכי חשוב כרגע. בנוסף, יש היום כבר מחקרים רבים שמוכיחים את היתרונות של הגישה בסביבות לימודיות.
להרחבה ולקריאה נוספת:
Renkl, A. (2023). Using worked examples for ill-structured learning content. Their Own Words: What Scholars and Teachers Want You To KNow About Why and How To Apply the Science of Learning in Your Academic Setting, 207-224.
Barbieri, C. A., Miller-Cotto, D., Clerjuste, S. N., & Chawla, K. (2023). A meta-analysis of the worked examples effect on mathematics performance. Educational Psychology Review, 35(1), 11.