א': למידה פעילה היא למידה יעילה!
ב': כן, אבל מהי בעצם למידה פעילה? מי פעיל בה? מה פועל בה?
א': שאלה מעולה: יש הבדל בין מעורבות פסיכולוגית או קוגניטיבית בלמידה (חושבים על זה) לבין מעורבות התנהגותית בלמידה (זזים עם הגוף תוך כדי). למידה פעילה מועילה היא כזאת שמבטיחה את הפעילות הקוגניטיבית. המעורבות ההתנהגותית היא תוספת חשובה, מבורכת ולעיתים הכרחית. חשוב רק לשים לב שאנחנו לא מגיעות למצב שבה הפעילות הפיזית מאפילה על זו הקוגניטיבית או אפילו פוגעת בה- עוד על כך אפשר לקרוא כאן.
ב': אבחנה חשובה מאוד! עכשיו נותר לשאול - איך בעצם עושים למידה פעילה…?
ובכן, גם בנושא הזה יש מידע רב מבוסס מחקר. החוקרים ריצ'ארד מאייר (Mayer) ולוגן פיורלה (Fiorella) מדגישים שלמידה פעילה היא למעשה למידה יוצרת1* - אנחנו משתמשים במוח שלנו בשביל לייצר משהו חדש באמצעות בחירה של ידע רלוונטי שבו נתמקד, ארגון הגיוני שלו בראשנו והטמעה שלו בתוך רשת הידע והמושגים הקיימת שלנו באופן משמעותי ושימושי. זה כמובן שלב הכרחי בתהליך של להפוך פיסת ידע למשמעותית, משמעותית בשבילנו.
במאמר, שהפך לקלאסי, סוקרים שני החוקרים שמונה פעילויות למידה יוצרת (Generative Learning) שנערכו אודותיהם מחקרים והם נמצאו כתורמות להבנה וליכולת להעביר ידע שנלמד להקשרים חדשים. שמונה הדרכים הם אלו: סיכום, מיפוי, ציור, דמיון, בחינה עצמית, הסבר לעצמי, ללמד אחרים ופעולה\תנועה עם הידע. לכל אחת מהאסטרטגיות יש תנאים שבהם היא יעילה, על פי ממצאי המחקר, וחלקן דורשות הדרכה ותרגול כדי שיועילו באמת.
שלוש האסטרטגיות היעילות ביותר ואלו שיש להן את התמיכה הרבה ביותר הן : בחינה עצמית, הסבר לעצמי וללמד אחרים. על בחינה עצמית כבר כתבנו פה, וגם פה, ולכן כאן נתמקד בחשיבותם של הסברים, לעצמי או לאחרים:
כולנו יודעים מהו הסבר, אך במילים של תיאוריית הלמידה היוצרת: הסבר הוא כאשר הלומד/ת מתייחס/ת לידע שנלמד, ומסביר/ה את הקשר בין רכיבי הידע תוך בחירה של הידע החשוב והרלוונטי, ארגון שלו במודל מנטלי בהיר והטמעה שלו עם הידע הקודם הקיים. זה אולי נשמע בסיסי, אך טוב לדעת שהנושא נחקר בצורה נרחבת מאוד בתחומים שונים, סוגי שיעורים מגוונים וקבוצות גיל שונות. למשל במסגרת פתרון בעיות במתמטיקה או מדעים או בעקבות למידה מפתרון דוגמאות (worked examples).
למשל, במחקר שנערך בקרב תלמידי כיתה ח' שלמדו על מערכת הדם, קבוצת לומדים אחת התבקשה להסביר לעצמם בקול לאחר קריאה של כל קטע, וקבוצה שניה התבקשה לקרוא את הטקסט בשנית במקום להסביר לעצמם. קבוצת "המסבירים לעצמם" הצליחו יותר במבחן שבדק הבנה מעמיקה של התוכן הנלמד2. זו הוכחה שהאסטרטגיה הזאת יעילה יותר מחזרת למידה נוספת!
ממצאים רבים מהסוג הזה מספרים לנו משהו פשוט אבל חשוב: לומדות ולומדים בדרך כלל לא בוחרים להסביר לעצמם באופן ספונטני, אבל מרוויחים אם אנחנו מזמנים לנו את ההזדמנות לעשות זאת.
האסטרטגיה עובדת, באופן לא מפתיע, כאשר הלומדות/ים מסוגלים לייצר הסברים איכותיים וצריך לקחת בחשבון שלעיתים כדי להגיע לשם נדרשים הדרכה ותרגול.
בונים פעילויות שבהם הלומדים/ות מתבקשים באופן מפורש לייצר הסברים בעל פה ובכתב. בעיקר סביב נושאים מורכבים, דוגמאות של פתרונות, גרפים, איורים או תוצאות ניסויים.
כפי שהשם מעיד, הכוונה פה היא ביצירת הסברים במטרה לעזור לאחרים ללמוד, פעילות שבעצמה תורמת ללמידה של ה"מורה". גם פה התהליך כולל בחירה של הידע הרלוונטי, ארגון שלו לכדי הסבר והטמעתו ברשת הידע הקודם. המחקר בתחום הזה מגוון יחסית וכולל מחקר אודות למידת עמיתים, למידה שיתופית, למידה מתוך דיונים בקבוצות קטנות, ואפילו הוראה של סוכנים דיגיטליים בסביבה מקוונת. המחקר כאן יותר מורכב משום שנוספים גורמים כמו שלב ההכנה לקראת הפעילות, והאינטראקציה החברתית שמתרחשת במהלכה. במחקר מעניין3 ניסו Fiorella & Mayer להשוות בין התרומה של הכנה שעושים כדי ללמד ובין מעשה ההוראה עצמו, הם הראו שבעוד להכנה הייתה השפעה בטווח הקצר, להכנה להוראה וגם להוראה בפועל הייתה השפעה מיטיבה בטווח הארוך (כעבור שבוע) על הבנת התוכן הנלמד (בהשוואה למי שרק למדו למבחן ולא התכוננו ללמד אחרים או לימדו אחרים בפועל). החוקרים מעריכים שהצורך ללמד אחרים משפיע על יצירת הסברים טובים יותר ויצירת קשרים עמוקים יותר, אשר הופכים את הידע החדש שנלמד לעמיד וזמין לאורך זמן.
מחקרים אחרים מראים שגם במקרה הזה לאיכות ההסברים שהלומדים מיצרים יש השפעה על איכות הלמידה שלהם, והוראת עמיתים שכוללת בעיקר חזרה על הידע ללא העמקה ובניית הסברים, פשוט לא עושה את העבודה. זה מדגיש את החשיבות בבניית פעילויות מדורגות שתומכות בלומדות ובלומדים בזמן בניית ההסברים או בהדרכה של כיצד לשאול שאלות טובות זה את זה.
משתמע שלהדריך תלמידות/ים ללמד אחרים באופן מועיל זו משימה יחסית מורכבת, זה עובד נהדר ולטווח הארוך, אבל צריך לייצר את התנאים לשם כך. ממצאי המחקר מעידים על כך שכדאי לחשוב על התפקיד של כל רכיב בפעילות ולתכנן אותם בנפרד: למידה, הכנה ללמד אחרים, יצירת ההסברים, אינטראקציה עם אחרים, מענה על שאלות מאחרים.
-----
אם יש לכם דוגמאות לשגרות למידה מוצלחות אשר כוללות הוראת עמיתים או למידה שיתופית שכוללת הוראת עמיתים, ואתם יודעות/ים לספר על השלבים הנדרשים לכך - נשמח מאוד לשמוע מכם!
-----
*הערת שוליים: בינה אנושית יוצרת ובינה מלאכותית יוצרת
יתכן והמונח למידה יוצרת (Generative Learning) הזכיר לכם את המושג הנפוץ בימינו בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI)? ובכן, זה לא במקרה! הכוונה במילה הזאת היא ליכולת האנושית המופלאה ליצור משמעות, לבחור, לארגן ולהטמיע פרטי מידע באופן שיהפוך למשמעותי ושימושי. הפלא הגדול שאנחנו מתמוגגים ממנו בשנתיים האחרונות הוא היכולת של מערכות מלאכותיות לדמות את התהליך המופלא הזה. האם הן עושות את זה טוב כמונו? לא… אבל זה כבר פתח לדיון אחר.
מקורות :