מדע הלמידה בכיתה

‍הרבה א/נשי מקצוע שואלים איך בעצם עוזרים להם מדעי הלמידה בפועל, ומה זה אומר ברמת היישום?

מדובר בשורה של עקרונות מבוססי מחקר, ממדעי המוח, המדעים הקוגניטיביים, הפסיכולוגיה החינוכית ועוד... המדגישים היבטים ממוקדים בתהליך הלמידה. 

הרבה פעמים מדובר בעקרונות שבשל הטיות שונות אנחנו, מורות/ים ותלמידים/ות כאחד, נוטים לייחס להן פחות חשיבות, או להעריך בחסר רב את מידת השפעתם בטווח הארוך.

היכרות עם הממצאים הללו מאפשרת לנו לפרק תהליכי למידה לתתי המרכיבים שלהם ואז לחשוב באופן ביקורתי על גישות שונות ללמידה ולהוראה. פעמים רבות נוכל לזהות שלבים חסרים ולהתאים אותם בהתאם לצרכים, לרמה ולמאפיינים של הלומדות והלומדים בכיתה שלנו. הרעיון הוא להתבסס על רעיון ממוקד מבוסס מחקר, ולהתאים בעצמנו את דרך היישום למכלול של גורמים.

"דיקאנים למען השפעה" (Deans for Impact) הוא ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח, ששם לו לדגש לשפר את הכשרת המורות/ים בבתי הספר לחינוך בארצות הברית, על בסיס ידע מבוסס ותוך דגש על פיתוח המקצועיות והמומחיות של המורות והמורים. הם הוציאו כבר ב- 2015 חוברת שמאגדת עקרונות ממדע הלמידה (Science of Learning) בחלוקה לשש קטגוריות לצד יישומים פרקטיים רלוונטיים. כפי שתראו היישומים כלליים יחסית - הדרך ליישם אותם בכיתה שלך - תלויה בך!  אם יש לך דוגמאות טובות מהכיתה נשמח לשמוע עליהם! כתבו לנו. 

‍

להלן מבחר עקרונות מתוך 6 הקטגוריות המופיעות במסמך המלא. המסמך זמין במלואו וכולל גם קישורים למחקרים שעליהם מתבססות ההמלצות: 

1. כיצד מבינים רעיונות חדשים?

עיקרון 1: "אנחנו לומדים רעיונות חדשים בהקשר של מה שאנחנו כבר יודעים "

• בכיתה כדאי להשתמש באנלוגיות לתופעות מוכרות כדי להסביר רעיונות חדשים, האנלוגיות הללו יעילות רק אם מקפידים להסב את תשומת הלב של הלומדות/ים לנקודות הדמיון ומסבירים אותן באופן מפורש.

עקרון 2: "כדי להבין רעיון חדש הלומדות\ים צריכים לעבד את המידע החדש בזיכרון העבודה, תכולת זיכרון העבודה מוגבלת ואם המשימה מורכבת מידי יכולת ההבנה נפגעת בשל חוסר היכולת לעבד הרבה מידע חדש במקביל"

• כשנעזרים באמצעים גרפיים (תמונות, גרפים, תרשימים) חשוב להקפיד שהמידע הגרפי וההסבר המילולי משלימים זה את זה ומתוזמנים. יותר מידי מידע מיותר או חופף בשני הערוצים גורמים לעומס מיותר ופוגעים ביכולת ההבנה.  (כדאי להמנע מטקסט רב על התרשים, קישוטים מיותרים, אלמנטים נעים, ריחוק בין מרכיבים קשורים, כמו פרטים והתויות שלהם, גרפים וההסברים שלהם,  ועוד..)
• בכיתה כדאי להשתמש באמצעים לדירוג המשימות כמו למשל השימוש ב"דוגמאות פתורות" או פתורות חלקית, שבהם מדגימים דרכי פתרון צעד אחר צעד, כשבכל דוגמה חסר רק צעד אחד חדש. בהמשך מורידים את הפיגומים בהדרגה.

2. כיצד לומדים וזוכרים מידע חדש?

עיקרון 1: "אנחנו זוכרים דברים בהתאם לדרך שבה הם נלמדו. כדי שלומדות\ים יזכרו ידע חדש באופן משמעותי ויבינו למה הוא חשוב, עליהם לעבד אותו באופן הזה בזמן הלמידה"

• בכיתה אפשר לתת משימות שכוללות הסברים (למשל במענה לשאלות מתוכננות מראש), או שבהן צריך לארגן את הידע בדרך משמעותית, כדי להסב את תשומת הלב לנקודות החשובות ולהבטיח עיבוד עמוק ומשמעותי שלהן.

עיקרון 2 : "תרגול הוא הכרחי, אבל לא כל דרכי התרגול משיגות את אותה התוצאה"

• תרגול מרווח בזמן הוא מועיל הרבה יותר, כדי לזמן הזדמנויות תרגול של תוכן שנלמד לפני שבועות, חודשים ואפילו שנים.
• שליפה מאומצת מהזיכרון מועילה הרבה יותר מחזרה על הידע כשהוא מונח לפנינו (קריאה או הדגשה) - אפשר לזמן הזדמנויות רבות לחזרות פעילות מבוססות שליפה, למשל באמצעות פעילויות של חידונים ושאלונים שבהם כולם משתתפים והסיכון בהן נמוך (אין ציונים). 
• תרגול מסורג - שמערב שאלות מסוגים שונים ומתחומים שונים הוא מאומץ יותר ומועיל יותר, כי מתרגל גם את היכולת לסווג את סוג השאלה ולבחור בדרך הפתרון המתאימה. כדאי לזמן הזדמנויות לתרגול של תרגילים או פתרון בעיות מסוגים שונים באותה יחידת תרגול

3. איך פותרים בעיות?

עיקרון 1: "בכל דיסציפלינה, יש סט של עובדות, ידע בסיסי, אשר אם שולטים בו, מאפשר לפנות מקום בזיכרון העבודה שמאפשר לזהות את ההקשר הנכון וליישם את הידע והמיומנויות"

• חשוב להשקיע בלימוד הידע הבסיסי החיוני בהתאם לגיל ולתחום. הדוגמאות הבולטות ביותר (שגם נחקרו הכי הרבה) הם העובדות המתמטיות הבסיסיות  (כמו לוח הכפל), והחיבור בין אותיות וצלילים בתחום הקריאה. מיומנויות אלו מוטמעות בתוך יכולות שנחשבות גבוהות. למשל, מי שצריך לעצור תוך כדי תרגיל חילוק ארוך או חיבור שברים,  כדי לחשב תרגיל כפל, עלול לטעות או לאבד את חוט המחשבה. זה הופך את המשימה למורכבת יותר משום העומס על זיכרון העבודה.

עיקרון 2: "משוב אפקטיבי, הוא לעיתים קרובות חיוני כדי לרכוש ידע ומיומנויות חדשים"

• משוב אפקטיבי הוא: ספציפי ובהיר, ממוקד במשימה ולא בלומד/ת, ממוקד בהסבר כיצד להשתפר ולא רק להבטיח ביצוע יותר טוב במשימה. 

4. איך מיישמים את הלמידה במצבים חדשים בכיתה ומחוצה לה?

עיקרון 1: “אנחנו לומדים רעיונות חדשים באמצעות דוגמאות, אבל קשה לזהות את הרעיונות העמוקים שמקשרים בין דוגמאות שונות"

• אפשר להשוות בין דוגמאות שונות עם מאפייני שטח שונים, אבל עם מאפייני עומק דומים (כלומר דוגמאות שנראות שונות אבל הן בעצם דומות, למשל שאלות מילוליות המתמקדות בחישוב שטחים: אחת מתמקדת בחישוב של שטח השולחן והשנייה בשטח מגרש כדורגל). השוואה ישירה בין הדוגמאות עוזרת להבין את הדמיון החשוב ביניהן.
• כשיש בעיה המורכבת ממספר צעדים, כדאי לעזור ללומדות/ים לתת שם מובחן לכל שלב, תרגול כזה עוזר להם לזהות את הרעיון שמאחורי השלבים, וליישם אותו גם בהקשרים אחרים.
• כדאי להציג דוגמאות מוחשיות (כמו בעיה מילולית הכוללת דוגמה ספציפית) ורעיונות מופשטים (כמו נוסחאות), לסירוגין, כדי לעודד את יצירת הקשר ביניהן.

5. מה מעורר ומקדם מוטיבציה ללמידה?

עיקרון 1: "אמונות של לומדות/ים בנוגע לאינטליגנציה שלהם מנבאות את התנהגות בבית הספר"

• מוטיבציה ללמידה עולה אם הלומדות/ים מאמינים שניתן לשפר את היכולת האישית באמצעות עבודה קשה.
• ניתן לקדם אמונות אלו באמצעות משוב שמתמקד במאמץ שהשקיעו ובאסטרטגיות שלהם ולא ביכולת שלהם.
• ניתן לקדם אמונות אלו באמצעות הצבת מטרות למידה (במה להשתפר) במקום מטרות ביצוע (הצלחות והישגים מוכרים).

מוטיבציה ומטה-קוגניציה (חשיבה על חשיבה)

עיקרון 2: "היכולת לנטר את את תהליכי החשיבה של עצמנו, עוזרת לזהות מה אנחנו יודעים ומה עד צריך ללמוד, אבל אנחנו לעיתים קרובות לא מעריכים באופן מדויק את הלמידה וההבנה שלנו עצמנו"

• חשוב לייצר משימות אשר מאפשרות ללומדים/ות להעריך באופן מדויק ואובייקטיבי את איכות הלמידה שלהם, למשל באמצעות תרגול מבוסס שליפה, בחינה עצמית או כתיבת הסברים בלי הזדמנויות כאלו הלומדות/ים עשויים להעריך את היכולת שלהם בדרך שמתבססת "תחושת היכרות" שהיא לרוב מטעה, ומובילה לבחירה באסטרטגיות לא מועילות.   

6. מהן התפיסות השגויות הנפוצות אודות למידה?

עיקרון 1: "חשוב שמורות ומורים, לומדות ולומדים יכירו את התפיסות השגויות הנפוצות בתחום מדעי הלמידה על מנת להימנע מבחירה בדרכי למידה והוראה שאינן מועילות באמת":

תפיסות שגויות מתוקנות לדוגמה:

• אין תועלת בהתאמת דרכי הלמידה לסגנונות למידה מועדפים (וראו את הבלוג בנושא: המיתוס שלא מתעייף)
• בני אדם לא משתמשים רק ב- 10% מהמוח שלהם, אלא בכולו.
• בני אדם אינם מאופיינים בחשיבה המתבססת בעיקר על צד ימין או על צד שמאל של המוח.
• טירונים/ות ומומחים/ות אינם מסוגלים לחשוב באותה הדרך.
• התפתחות קוגניטיבית איננה מתקדמת בשלבים קבועים ומקובעים המתואמים לגיל.
  

כמובן שיש תפיסות שגויות נוספות, עקרונות נוספים ודרכי יישום רבות נוספות, הסקירה הזאת מובאת כדוגמה, כאוסף עקרונות מבוססי מחקר, אשר נבחר, עובד ונכתב כבר לפני כמעט עשור על ידי גוף מקצועי במטרה לקדם למידה איכותית יותר והוראה מקצועית יותר בבתי הספר. מה אפשר ללמוד ממנו? מה אפשר לקחת? מה אפשר לבנות?  נשמח לשמוע רעיונות וכיוונים מקצועיים!  

המסמך המלא: